הכלל: מעביד הינו הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34 לחוק זכויות יוצרים).
סעיף 34 לחוק זכויות יוצרים כולל מספר תנאים שצריכים להתקיים כדי שהמעביד יהיה הבעלים של יצירה והם:
- מדובר ביצירה.
- קיימים יחסי עובד מעביד בין היוצר למקום העבודה.
- היצירה נוצרה "לצורך" העבודה "ובמהלכה".
מכאן נובע, כי במידה ועובד רוצה לשמור על זכויות היוצרים ביצירות שיצר במסגרת עבודתו, על חוזה העבודה לציין זאת במפורש. במידה וחוזה העבודה אינו מתייחס לסוגיה, כל הזכויות הכלכליות ביצירות של העובד שייכות למכון המחקר והזכות המוסרית (מתן קרדיט) של העובד.
מה המצב כאשר אין חוזה העסקה? ראשית, בית המשפט יקבע האם קיימים יחסי עובד מעביד. בשנים האחרונות נקבע כי המבחן המוביל לבחינה שאלת יחסי עובד מעביד הינו "המבחן המעורב" המשלב מספר מבחני משנה, שהעיקרי שבהם הוא מבחן ההשתלבות.
בית המשפט בוחן את היחסים שבין הצדדים, ובמידה והוא מגיע למסקנה כי המדובר ביחסי עובד מעביד, זכויות היוצרים הכלכליות שייכות למעביד, ואילו אם נקבע כי לא היו יחסי עובד מעביד, אזי זכויות היוצרים שייכות ליוצר.