ביום 16.2.2021 בית המשפט העליון נתן פסק דין בבערעור שהגישה הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נגד רות נקר ואח' בר"ם 6526-19.
בית המשפט העליון דחה את הערעור שהועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים הגישה על פסק הדין במחוזי – וקבע שלא.
הדרך לפעול כנגד עברייני בנייה היא באמצעות פעולות אכיפה של הרשות המקומית באמצעים המנהליים והפליליים שעומדים לרשותם – צווי הריסה והפסקת שימוש, קנסות ונקיטת הליכים פליליים.
המקרה עסק בשאלה כיצד יחושב היטל השבחה במקרה שבו בעל נכס ביצע חריגות בנייה אבל בהמשך הן הוכשרו בעקבות תוכנית מתאר חדשה.
המשיבים הגישו בקשות לקבל היתרי בניה בהתאם לתכניות המשביחות או מכרו את הנכסים שבבעלותם, ובהתאמה קיבלו הודעות חיוב בהיטל השבחה.
הודעות אלה נשלחו רק לאחר שהתבקש היתר הבניה או בוצע דיווח על מכר.
אולם, השומות נערכו בהתאם למועד כניסתן של התכניות לתוקף.
קביעה זו גררה מטבעה חיובים משמעותיים בריבית פיגורים. בעניינם של חלק מהמשיבים חלפו שנים רבות ממועד אישור התכנית ועד למועד שבו נשלחו הודעות החיוב, לעיתים אף כעשור או למעלה מכך, וכך חלקה של ריבית הפיגורים בחיובים היה משמעותי ביותר.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים טענה שמועד החיוב צריך לחול מיום שבו אושרה התוכנית.
לפי עמדת זו, במצב כזה, בגלל פער הזמנים בין אישור התוכנית לבין מימוש הזכויות, תהיה צבירת ריבית פיגורים משמעותית.
בית המשפט שלל את הגישה הזו וקבע כי מועד החיוב יחול מיום שבעל הנכס הוציא היתר בנייה או מכר את הזכויות ולא מיום אישור התוכנית.
פסק הדין כולל ניתוח רחב של שיקולי האכיפה של דיני התכנון והבניה, שיקוליים מעשיים ושיקולי צדק.
המלצה שלי – תמיד לבדוק עם עורך דין את החיובים שקיבלתם על היטלי השבחה, ולדעת שתמיד יש ברירה!
עו"ד אפרת יוסים
054-9981611