בית המשפט מצביע, בין היתר, על השיקולים הבאים האם מדובר בשימוש הוגן ולא בהפרת זכויות יוצרים:
- השימוש בתמונה היה באתר מסחרי באופן לא מסחרי, וכי זה היה מידע ולא ביטוי.
- השימוש היה בתום לב. החברה הנתבעת שהשתמשה בתמונה מצאה אותה באינטרנט, לא ראתה שהיא מוגנת בזכויות יוצרים, ולכן האמינה שהתמונה זמינה לציבור, והורידה אותה.
- השימוש היה בתצלום "עובדתי". בית המשפט קבע שהתמונה של ברמר היתה "עובדתית" יותר מאשר "יצירתית".
- השימוש היה בתמונה שפורסמה בעבר על ידי הצלם. כנראה העובדה שהתמונה פורסמה בעבר באינטרנט עבדה נגד ברמר.
- השימוש היה רק בחלק מהתמונה השלמה, דבר התואם את כללי השימוש ההוגן.
- השימוש לא פגע בשוק הפוטנציאלי. בית המשפט לא חושב שיש ראיות כלשהן כי ברמר נפגע מבחינה כספית משימוש בתצלום.
לבסוף, כותב השופט הילטון, כי כיוון שכל הגורמים של השימוש ההוגן מתקיימים במקרה דנן, הרי שמדובר בשימוש הוגן ביצירה ולא בהפרת זכויות יוצרים של הצלם.